איפה תלך?

עזבו אותכם ממחירי הקוטג', תקציבי האברכים, עוולות הכיבוש (של המלפפונים, כן?) או כל מחאה ציבורית קיקיונית כזו או אחרת. יש סיבה טובה אחת ויחידה לצאת לרחובות עם לפידים וקלשונות (קילשונים ולפידות? הקורא אבשלום מתבקש לתגובות..) והיא: הבחירה של ספקי התרבות המקומיים לערוך את כל האירועים הכי שווים דווקא כשאנחנו הסטודנטים בתקופת מבחנים!

יש איזו תחושה בתור סטודנט שבזמן תקופת מבחנים כל העולם צריך לעצור מלכת. מעין חודש כיפור אם תרצו. באיזו זכות התינוק של השכנה מלמעלה מרשה לעצמו לבכות ככה?? הוא רעב?! אני בתקופת מבחנים! והחתולה המייללת שם ליד הפח. היא מיוחמת?? אני בתקופת מבחנים! אבל מילא חתולים ותינוקות (תינוקים וחתולות?), הם לא יודעים טוב יותר. אבל מעיריית תל-אביב אני מצפה לקצת יותר בגרות והבנה מאשר לערוך את אירועי הלילה הלבן שלהם בדיוק יומיים לפני המבחן הכי גדול של הסמסטר.

שעות ארוכות ישבתי וחישבתי את כל האפשרויות בהן אני יוכל להגיח מב"ש לת"א ובחזרה מבלי שאיש ישים לב ששברתי את המצור. בדיעבד, אולי היה עדיף להקדיש את השעות האלה ללמידה למבחן ואז פשוט לנסוע ללילה הלבן בראש שקט.. לאחר מכן כבר התחלתי בחישובי תוחלת הפגיעה בציון שלי שתוסיף כל הופעה שאני אבחר ללכת אליה. לבסוף שהגיעה ההבנה שכנראה שהשנה זה לא יקרה, כל שנותר לי הוא לפתוח רשומה חדשה, ולתת לכם הקוראים ששפר מזלם להיות חופשיים מאחריות אקדמית בליל ה-30 ליוני כמה מההמלצות המוזיקליות שלי לאירועי הלילה.

עבדכם הנאמן ידוע בחיבתו לאינדי, ות"א היא הרי סיטי, ולכן נתחיל מפרויקט שכבר מזמן היה צריך להופיע כאן בשם "אינדי סיטי". אינדי סיטי הוא פרוייקט בשיתוף ערוץ 8 ועיריית תל-אביב, במסגרתו להקות מקומיות שונות מצטלמות לקליפים בהם הן פורצות בניגון ספונטני באחד מרחובות העיר. אבל למה שתאמינו לי אם אתם יכולים פשוט לראות בעצמכם?

יכולתי להביא לכם כאן את איזבו, גבע אלון, עוזי רמירז, רות-דולורס וייס או כל כוכב (*אינדי) אחר. אבל במקומם בחרתי בהרכב "בותים זוג". מי אלה בותים זוג?? מי יודע.. אבל השיר "איפה תלך" והצעדה האקראית הזאת ברחוב אלנבי ממש מעבירים מבחינתי את רוח הפרוייקט הזה..



אוקיי, אז אחרי קריאה טיפה יותר מעמיקה בנושא מסתבר שקוראים להם בותימזוג, יעני בוא, תמזוג. שמח שהבהרנו את זה..
אירועי האינדי סיטי במסגרת הלילה הלבן יתקיימו ברחבת מוזיאון תל אביב בין השעות 18:00-2:00. מי יופיע שם? אז בראש ובראשונה יופיעו כמובן בותימזוג. חוץ מהם יופיעו עוד כמה הרכבים שוליים דוגמאת איזבו, רוקפור, איטליז, אלקטרה, עוזי רמירז ועוד.. ועוד.. 


בחנות האוזן השלישית בקינג ג'ורג ייערך ערב בסימן: אנחנו חבורה של אמנים אשכנזים שעושים ערב מחווה לזוהר ארגוב עם הפרצוף הרציני ביותר שאנחנו יכולים לגייס ובלי טיפת אירוניה. תנו להם במחיאות כף מנומסות. אישית, אני מת על זוהר! בלי טיפה של אירוניה. אני מת על הסאונד המיושן הזה של התופים, על הגיטרה המסלסלת של יהודה קיסר, וכמובן על קולו העצמתי של זהר. את סוללת האמנים שיבואו לחוות למלך יובילו ערן צור (כן, ערן צור. שר זוהר ארגוב), הכוכב העולה יהוא ירון, שחר אבן צור, טליה אליאב. 


הערב זכה לטייטל החצי משעשע חצי עלוב "את לי לילה לבן", ואני מאוד שמח על הטייטל הזה, שכן את לי לילה הוא פחות או יותר השיר הכי מרגש שנכתב בעולם כולו! באמת, כל פעם שאני מרגיש תוך כדי האזנה שהנה, זוהר לקח אותי הכי גבוה שאפשר, הוא מגיח מאחורי הצלילים (פסססט.. תזכור את זה, זה חשוב בהמשך) וסוחף אותי לשיא חדש. והאם יש מחמאה ממיסה יותר לתת לבחורה מאשר: "את כמו מליון שירים"? אז נשמע קצת..





אבל בוא נחזור קצת לאינדי.. ואין שילוש שיותר זועק אינדי מהשילוב של אומללה, Phototaxis, והכוכבים העולים ומחמדי החדשים Lorena B. לטעמי, המכנה המשותף בין השלוש הוא העובדה שאלה הן כנראה שלושת הלהקות הכי לא ישראליות שעושות מוזיקה בישראל. השמאלי בשורה העליונה הוא Not Enough, השיר החדש של Lorena B. תנו לו שמיעה ותגידו לי אם אי פעם שמעתם דבר כזה בישראל. 

הערב המדובר יתקיים בתאטרון תמונע, בשעה 23:00, בכניסה חופשית, בתיאבון!

אבל אם את כל החברה שהזכרתי עד כאן אפשר בקלות לתפוס בת"א  גם בלילות קצת יותר כהים מזה, את הצמד הבא כנראה שיהיה לכם הרבה יותר קשה לתפוס בהופעה, ואם כן אז זה בוודאי יעלה לכם איפשהוא בסביבות ה-150 ש"ח לכרטיס לזאפה. אני מדבר כמובן על צמד הגאונים הלא הם: שלמה גרוניך ומתי כספי. ועוד מה, במופע זריחה על שפת הים בחוף הצוק! אם לא תאמינו לי אני אבין...  

הצמד יבצע כמובן שירים מהאלבום ההופעה המופתי שלהם "מאחורי הצלילים" (זוכר אחי? זוכר?) ובאופן כללי יתנו בראש בדרכם השלמה גרוניך מתי כספית. אליהם יתלווה גם אנסמבל שם טוב לוי. 

השעה הרשומה היא 1:30. עכשיו אני לא יודע איזו זריחה בדיוק מתחילה ב-1:30, אבל אם מישהו יכול להעלות את השמש באמצע הלילה, אלו שני אלה.

אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר, ועל הסודנטים? לא ירחם עוד, יתקע להם לילה לבן עם מלא הופעות אדירות באמצע תקופות מבחנים. הא ,אה.

בתוך יער אבות

שוב שלום לכם קוראים וקוראות יקרים!

תרשו לי לפתוח בציטוט של טימבהלנד מתוך הקלאסיקה Try Again של הזמרת המנוחה אלייה:

"It's been a long time since i left you without a dope beat to step to, step to, step to, step step to, step to..... Freaky-freaky baby girl uh"

ההמשך כמובן ידוע לכל, טימבהלנד המשיך בדרכו להיות אחד ממפיקי העל של ההיפ-הופ הקונטמפוררי, אלייה המשיכה בדרכה למות בתאונת מטוס טראגית, והסרט "רומיאו חייב למות" המשיך בדרכו להפוך לסרט שגרם להכי הרבה אנשים לתהות:
"רומיאו חייב למות? וואלה מוכר לי, יש מצב ראיתי אותו.. זה עם ברוס לי נכון? לא לא סליחה, ג'קי צ'אן.." (זה ג'ט לי).

מה שאני מנסה להגיד הוא שעבר זמן רב מאז עזבתי אתכם, נטולי קצב מדליק לזוז לו, זוז לו, זוז לו, זוז זוז לו.. פסיכי-פסיכית נשמה, הא. למרות כל תחינותי, מרוץ העכברים הזה שנקרא "החיים" (מישהו זוכר שלשיר הזה היו עוד מילים מלבד: החיים, החיים?) מסרב לעצור פעם בשבוע לכ- 4-5 שעות בכדי לאפשר לי לשבת בנחת ולכתוב לבלוג שלי.

אבל הנה רצה המקרה וחג החירות מכבלי החמץ, הלוא הוא פסח, זימן לי טיפה זמן פנוי לשבת ולכתוב על שירים ושערים (שער הדולר הקנדי- 3.5929,עכשיו אפשר לעבור לחלק של השירים).

הפוסט שלנו מתחיל בעיירה פרובנציאלית וציורית בשם כפר סבא. ביום אחד בהיר אותו הומאוסטאזיס של פסטורליה וציוריות הופר, כשקבוצת המשקיעים גזית-גלוב החליטה להקים מגה קניון חדש אשר יקרא בפשטות "G" ויתחרה במרכז הקניות הישן והאהוב הלוא הוא קניון ערים. ראשי קניון ערים, אחוזי בהלה מזוהרו ו'זארה'תו של המרכז החדש, החליטו לפתוח במלחמת שיווק עקובה מדם ועקובה בעיקר מהודעות במערכת הכריזה שקוראות: "בואי לאפרודיטה, שם תהני מ-50% הנחה על מגוון של הלבשה תחתונה. אפרודיטה, מול מתחם המזון".

אבל מה עניין מלחמות קניונים למבוא למוזיקה טובה? כחלק ממלחמת ההישרדות שלהם החליטו בהנהלת "ערים" על אירוע של פעם בדור שיקרא "Arim-Fest", אירוע שכלל הופעות של רוקפור (בשיתופם של חמי רודנר וירמי קפלן), מופע הארנבות של דר. קספר, והדש נחש. אם לוקחים בחשבון שכל חבילת רוקפור התחליה מפיטמה של איזושהיא כבשה, אפשר לומר שלפסטיבל הזה היה איזה קו כללי של חיתיות.

המחשבה הראשונה שלי הייתה: "איזה יופי, חבורה של זקנים לא רלוונטים מארחים עוד כמה זקנים לא רלוונטים ובאים לתת לנו בראש באופן מתון, אחראי וידידותי לטף." ואכן, כשמופע הארנבות של דר. קספר (מופע המה של דר מי?) נתנו את הופעת המחווה שלהם ללהקת תמוז הקהל קיבל את זה בדיוק. חבורה שהדבר היחיד שמקשר ביניהם הוא איזה להיט קיקיוני בשנות ה-90, שוחטים בבוטות קלאסיקות רוק ישראליות, כשהסולן אוחז חזק בידו האחת דף עם המילים לשירים, ובידו השניה "מראקאס" בה הוא מקפיד לשקשק שלא בקצב. ללא ספק גזירת קופון על חשבון משלם המיסים הכפר-סבאי אם אי פעם ראיתי אחת כזאת.

אבל אז הגיעו רוקפור (טוב למען הכנות רוקפור עלו ראשונים, אבל ככה זה נשמע יותר דרמטי) ובסשן מחווה לסיד בארט ולפינק פלויד, נתנו בראש עם בחירות מעולות ולחלוטין לא צפויות כמו גם ביצועים פסיכדליים ביותר ללהיטים שלהם עצמם. מול קהל של אמהות פעורות פה עם עגלותיהן וסתם עוברי אורח סקרנים, פתחו רוקפור את ההופעה עם  Interstellar Overdrive, אחת היצירות הפחות נגישות ויותר מלאת חריקות וצפצופים שלפלויד יש להציע. אני יכול לסכם שהתרשמתי לסופר טובה מלהקה שקשה להגיד שאי פעם הלכתי אחריה.

ואותם רוקפור מביאים אותי לנושא שלשמו התיישבתי לכתוב פוסט, ושפכתי 491 מילים בכדי להגיע אליו: פסטיבל יערות מנשה! (סימן הקריאה במקור).

חי-מרמיטה, דומם-מגדל אייפל, אישיות- מנשה נוי

אם הייתם תופסים אותי לפני מעט פחות משנה, הייתם מוצאים אדם כמעט חסר מושג לחלוטין בכל הנוגע למוזיקת אינדי ישראלית. לאחר פסטיבל האינדינגב האחרון מצאתי את עצמי נדהם מכמה מוצלחת סצינת האינדי שלנו ובעיקר נדהם מכמה שנהנתי מסטיבל מוזיקה כאן בארץ ישראל.

אז לשירותכם קוראים נאמנים, אני מביא כאן סקירה קצרה של מי אני בטח לא הולך לפספס השנה ביערות מנשה. ואם טרם החלטתם שאתם באים, אני מקווה לנסות לשכנע אתכם אחרת.

בשעה 17:00 ביום שישי (הראשון מבין שני ימי הפסטיבל) יעלו על הבמה המרכזית הלהקה בעלת השם המחוכם: The Raw-Men Empire. כפי ששמם מרמז, הסאונד של החבורה הזאת הוא נא מאוד. ההופעות שלהם אקוסטיות לגמרי והולכות נהדר עם איזה נוף יפה ואיזו שקיעה רומנטית (מישהו אמר שעה 17:00 בערב לרקע נוף יער-מנשאי?).
לחברה יש כרטיס ביקור אניטרנטי בבערך כל פלטפורמה אפשרית ברשת כמו גם בנוחה והטובה מכולן הלא היא ה-Bandcamp, תנו ביקור.

בשעה 19:00 יעלה על הבמה יקיר סצינת האינדי בישראל מר יהוא ירון עליו לכלכתי ללא רחם באחד הפוסטים המוקדמים שלי. מה שמכריח אותי לתפוס את השורה ראשונה בהופעה שלו (שאומרים עליה שיש בה אנרגיות של ארגז רד-בול) ולהבין כמה שהייתי בלוגר צעיר וקל על הארס... או שלא. בכל מקרה יהיה מגניב.

אחרי הופעה של כמה אלמונים בשם ג'ירפות, ועוד איזו קרולינה אחת (זו ההיא שהייתה פעם אמ.סי?) יעלו ויבואו (24:00) להקת ה- Tiny Fingers. האצבעות הקטנטנות הם מה שנקרא בעיברית "להקת ג'אם". מה זה אומר? זה אומר שהם עולים בשתים עשרה בלילה כשכולכם בדיוק שיכורים מספיק וממיסים לכם את הפרצוף עם באסים עצבניים, חריקות חלליות ותופים מפרקים. את הופעתם באינדינגב האחרון פספסתי, ולא הפסקתי לשמוע כמה שהיא הייתה לפרצוף! אז הפעם אני שם..
קבלו Tiny טעימה:

לילה תמים עבר מאז כתיבת השורות שממעל, וכך גם עובר לו הלילה שבין שישי לשבת בפארק יערות מנשה. את התור הארוך לשירותים הכימיים תוכלו להעביר בכיף עם קצת דאב תוצרת המכונה של זבולון, וקצת מוזיקה ארץ ישראלית טובה ותמוהה בחסות "החלטורה" שעושים רושם של ה-Gogol Bordello של הקיבוצים.

אבל אם יש שעה אחת שהיא ברזל בלו"ז הפסטיבל שלי זוהיא השעה 13:10 בה יעלו חביבי הקהל (לפחות כל עוד אני מרכיב את הקהל), להקת "אומללה". למי שעדיין לא מכיר אני אספר ש"אומללה" הוא אחד ההרכבים הפורים והצבעוניים בסצינת האינדי רוק הישראלית. בזמן שאתם תפזזו לכם בשארוואלים ברחבי היער, הם ישמרו על הגחלת בשבילכם עם המכנסיים הסופר צמודות שלהם, המשקפיים עבות המסגרת והתסרוקות הלונדוניות להפליא. למה? כי הם חבורת היפסטרים חסרי פשרות זה למה!

המוזיקה של חברי אומללה היא תמהיל מדוייק של פוסט-פאנק בריטי מושפע ראפצ'ר עם מנה גדושה של אינדי-דיסקו-פופ א-לה Of Montreal. (מתנצל על ריבוי ההפניות אבל לפעמים מישהו פשוט כתב את זה לפני, ובמקרה המישהו הזה הוא אני..).

הרשו לי להזהיר/להתנצל מראש: יש מצב שאני מביא נאכס להופעות של אומללה. הפעם האחרונה שראיתי אותם הייתה במועדון ההופעות הקטנטן שליד ביתי (עשן הזמן) שם נקרע להם מיתר של באס על השיר הראשון לא פחות! (למי שלא בקיא ברזי הכלי, מיתר של באס הוא משהו שנקרע בערך בתדירות של קרום בתולין). אז תהיו מוכנים מראש לאופציה של גשם, הפסקת חשמל, או נחיל ארבה.

הנה לכם סינגל הבכורה מהאלבום שבדרך וככל הנראה פשוט תקוע קצת בפקקים.




כל סוף הוא בעצם גם התחלה והמופע שינעל את הפסטיבל הזה הוא של אותם "רוקפור" שפתחו את הפוסט. אם הם יתנו בראש אפילו כמעט כמו שהם נתנו ב- "Arim-Fest" אז מצפה לנו הופעה גדולה!

תהנו בפסטיבל! אני מאוד מקווה לקצר את האינטרוולים בין פוסט לפוסט ולחזור לשגרה, אבל זה כבר תלוי ב"החיים".