איפה תלך?

עזבו אותכם ממחירי הקוטג', תקציבי האברכים, עוולות הכיבוש (של המלפפונים, כן?) או כל מחאה ציבורית קיקיונית כזו או אחרת. יש סיבה טובה אחת ויחידה לצאת לרחובות עם לפידים וקלשונות (קילשונים ולפידות? הקורא אבשלום מתבקש לתגובות..) והיא: הבחירה של ספקי התרבות המקומיים לערוך את כל האירועים הכי שווים דווקא כשאנחנו הסטודנטים בתקופת מבחנים!

יש איזו תחושה בתור סטודנט שבזמן תקופת מבחנים כל העולם צריך לעצור מלכת. מעין חודש כיפור אם תרצו. באיזו זכות התינוק של השכנה מלמעלה מרשה לעצמו לבכות ככה?? הוא רעב?! אני בתקופת מבחנים! והחתולה המייללת שם ליד הפח. היא מיוחמת?? אני בתקופת מבחנים! אבל מילא חתולים ותינוקות (תינוקים וחתולות?), הם לא יודעים טוב יותר. אבל מעיריית תל-אביב אני מצפה לקצת יותר בגרות והבנה מאשר לערוך את אירועי הלילה הלבן שלהם בדיוק יומיים לפני המבחן הכי גדול של הסמסטר.

שעות ארוכות ישבתי וחישבתי את כל האפשרויות בהן אני יוכל להגיח מב"ש לת"א ובחזרה מבלי שאיש ישים לב ששברתי את המצור. בדיעבד, אולי היה עדיף להקדיש את השעות האלה ללמידה למבחן ואז פשוט לנסוע ללילה הלבן בראש שקט.. לאחר מכן כבר התחלתי בחישובי תוחלת הפגיעה בציון שלי שתוסיף כל הופעה שאני אבחר ללכת אליה. לבסוף שהגיעה ההבנה שכנראה שהשנה זה לא יקרה, כל שנותר לי הוא לפתוח רשומה חדשה, ולתת לכם הקוראים ששפר מזלם להיות חופשיים מאחריות אקדמית בליל ה-30 ליוני כמה מההמלצות המוזיקליות שלי לאירועי הלילה.

עבדכם הנאמן ידוע בחיבתו לאינדי, ות"א היא הרי סיטי, ולכן נתחיל מפרויקט שכבר מזמן היה צריך להופיע כאן בשם "אינדי סיטי". אינדי סיטי הוא פרוייקט בשיתוף ערוץ 8 ועיריית תל-אביב, במסגרתו להקות מקומיות שונות מצטלמות לקליפים בהם הן פורצות בניגון ספונטני באחד מרחובות העיר. אבל למה שתאמינו לי אם אתם יכולים פשוט לראות בעצמכם?

יכולתי להביא לכם כאן את איזבו, גבע אלון, עוזי רמירז, רות-דולורס וייס או כל כוכב (*אינדי) אחר. אבל במקומם בחרתי בהרכב "בותים זוג". מי אלה בותים זוג?? מי יודע.. אבל השיר "איפה תלך" והצעדה האקראית הזאת ברחוב אלנבי ממש מעבירים מבחינתי את רוח הפרוייקט הזה..



אוקיי, אז אחרי קריאה טיפה יותר מעמיקה בנושא מסתבר שקוראים להם בותימזוג, יעני בוא, תמזוג. שמח שהבהרנו את זה..
אירועי האינדי סיטי במסגרת הלילה הלבן יתקיימו ברחבת מוזיאון תל אביב בין השעות 18:00-2:00. מי יופיע שם? אז בראש ובראשונה יופיעו כמובן בותימזוג. חוץ מהם יופיעו עוד כמה הרכבים שוליים דוגמאת איזבו, רוקפור, איטליז, אלקטרה, עוזי רמירז ועוד.. ועוד.. 


בחנות האוזן השלישית בקינג ג'ורג ייערך ערב בסימן: אנחנו חבורה של אמנים אשכנזים שעושים ערב מחווה לזוהר ארגוב עם הפרצוף הרציני ביותר שאנחנו יכולים לגייס ובלי טיפת אירוניה. תנו להם במחיאות כף מנומסות. אישית, אני מת על זוהר! בלי טיפה של אירוניה. אני מת על הסאונד המיושן הזה של התופים, על הגיטרה המסלסלת של יהודה קיסר, וכמובן על קולו העצמתי של זהר. את סוללת האמנים שיבואו לחוות למלך יובילו ערן צור (כן, ערן צור. שר זוהר ארגוב), הכוכב העולה יהוא ירון, שחר אבן צור, טליה אליאב. 


הערב זכה לטייטל החצי משעשע חצי עלוב "את לי לילה לבן", ואני מאוד שמח על הטייטל הזה, שכן את לי לילה הוא פחות או יותר השיר הכי מרגש שנכתב בעולם כולו! באמת, כל פעם שאני מרגיש תוך כדי האזנה שהנה, זוהר לקח אותי הכי גבוה שאפשר, הוא מגיח מאחורי הצלילים (פסססט.. תזכור את זה, זה חשוב בהמשך) וסוחף אותי לשיא חדש. והאם יש מחמאה ממיסה יותר לתת לבחורה מאשר: "את כמו מליון שירים"? אז נשמע קצת..





אבל בוא נחזור קצת לאינדי.. ואין שילוש שיותר זועק אינדי מהשילוב של אומללה, Phototaxis, והכוכבים העולים ומחמדי החדשים Lorena B. לטעמי, המכנה המשותף בין השלוש הוא העובדה שאלה הן כנראה שלושת הלהקות הכי לא ישראליות שעושות מוזיקה בישראל. השמאלי בשורה העליונה הוא Not Enough, השיר החדש של Lorena B. תנו לו שמיעה ותגידו לי אם אי פעם שמעתם דבר כזה בישראל. 

הערב המדובר יתקיים בתאטרון תמונע, בשעה 23:00, בכניסה חופשית, בתיאבון!

אבל אם את כל החברה שהזכרתי עד כאן אפשר בקלות לתפוס בת"א  גם בלילות קצת יותר כהים מזה, את הצמד הבא כנראה שיהיה לכם הרבה יותר קשה לתפוס בהופעה, ואם כן אז זה בוודאי יעלה לכם איפשהוא בסביבות ה-150 ש"ח לכרטיס לזאפה. אני מדבר כמובן על צמד הגאונים הלא הם: שלמה גרוניך ומתי כספי. ועוד מה, במופע זריחה על שפת הים בחוף הצוק! אם לא תאמינו לי אני אבין...  

הצמד יבצע כמובן שירים מהאלבום ההופעה המופתי שלהם "מאחורי הצלילים" (זוכר אחי? זוכר?) ובאופן כללי יתנו בראש בדרכם השלמה גרוניך מתי כספית. אליהם יתלווה גם אנסמבל שם טוב לוי. 

השעה הרשומה היא 1:30. עכשיו אני לא יודע איזו זריחה בדיוק מתחילה ב-1:30, אבל אם מישהו יכול להעלות את השמש באמצע הלילה, אלו שני אלה.

אלוהים מרחם על ילדי הגן, פחות מזה על ילדי בית הספר, ועל הסודנטים? לא ירחם עוד, יתקע להם לילה לבן עם מלא הופעות אדירות באמצע תקופות מבחנים. הא ,אה.

אלבום ופרח

שבוע טוב לכם קוראים וקוראות. השבוע יש לי מבחן בסחבת, או שאולי זה קורס בסיסי נתונים. אלוהים, למה עשית את השניים כל כך דומים?? בכל מקרה, החלטתי שאם אני כבר עושה כל האפשרי בשביל לא ללמוד אז לפחות להיות קצת פרודוקטיבי עם הזמן הזה.

ואחד הדברים היותר פרודוקטיביים שחובב מוזיקה יכול לעשות עם זמנו, דבר שאני מרגיש שלפחות מבחינתי הוא כבר מסורת שדי פסה מן העולם וזה- לשמוע אלבום!

בצעירותי, הדבר שהרגשתי שהבדיל ביני לבין סתם כל מאזין גלגל"צ אקראי הייתה העובדה שאני לא סתם שומע מוזיקה, אלא אני מאזין לאלבומים. כל מי שהיה בעברו (או עדיין) פריק של פרוגרסיב-רוק יבין אותי כשאני אומר שההאזנה לאלבום הייתה סוג של טקס. ב-40 דקות  האלה שבין צלילי הפתיחה לצלילי הנעילה לא היה דבר שלא סבל דיחוי וכל תשומת ליבי הייתה מופנת לאלבום שלפני. לשמיעות הראשונות תמיד התלוותה איזו מן תחושה סגפנית, שחייבים לשמוע את כל האלבום, מספר פעמים, לא משנה כמה זה עלול לבוא לא טוב לאוזן. כי ברגע שהצלילים מתחילים לשקוע אתה מבין שהעבודה הקשה הייתה שווה את זה. ולהכיר אלבום טוב כמו שצריך זה סוג של נכס.

וידוי- עד היום אני עדיין מתקשה להכניס לאיי-פוד שלי טראק בודד בלי להכניס את כל האלבום שלו. וכשאני כבר כן חוטא בחטא הזה אז אני מקבץ את כל השירים הבודדים תחת אמן אחד בשם Various. 

בימים טרופים מוזיקאלית שכאלה, כבר לא ממש יוצא לי לשמוע אלבומים. ה- Hype Machine נהיה הגלגל"צ שלי ואני שט בין הרצועות, דקה וחצי פה, 2 דקות שם, עד שמדי פעם אני נתקל בפנינה ולרוב הפנינה הבודדה הזו תהיה החוט המקשר היחידי ביני לבין אותה צדפה שיצרה אותה.  

אז כאמור השבוע הפסקול שלי היה הומוגני מתמיד, כאשר הוא התבסס ברובו על האלבום Shangri-La של YACHT.

טוב, אז נסיונותי בני הדקה וחצי להדביק את הנגן של NPR ישר לבלוג עלו בחרס ולכן בשביל להאזין ל-
YACHT-ShangriLa אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק. אז YACHT שמבוטא גם לעתים כ- Y▲CHTאו כ- Y☃CHT הם רביעייה אמריקאית שעושה דיסקו-פופ מסונתז עד מאוד. ערך הויקיפדיה שלהם מגלה שהשם הוא קיצור של משהו איזה משהו משעמם, ולכן אני אמשיך עם הכיוון המקורי שלי של לדמיין אותם כיאכטה גדולה.

עוד מסתבר לי מערך הויקיפדיה שלהם, שמה שחשבתי שהוא הבכורה של הלהקה הוא בעצם כבר אלבום האולפן החמישי שלהם, והשני שיוצא בחברת התקליטים האדירה DFA (נו, הזאתי של LCD Soundsystem). מומלץ במיוחד למי שאהב את ה New Young Pony Club, או סתם למי שאוהב.
ציטוט נבחר מהאלבום מגיע בלהיט הפופ האקולוגי Dystopia שנותן את השורה הענקית:
The Earth, The Earth, The Earth is on fire. We don't have no daughter let the mother fucker burn.
אנחנו נשמע משהו קצת יותר אופטימי, את שיר הפתיחה הקופצני Utopia.

השבוע עבר בי איזה רצון עז להגביר את הקשר (הכבר הדוק מאוד) ביני לבינכם ציבור הקוראים. לשם כך פרסמתי בעמוד הפייסבוק סקר ששאל "מהו הרינגטון שלך?" בעיקר בשביל קצת לשמוע מכם. לא יכול להגיד שהסקר המריא יותר מדי.. אבל זה בוודאי לא ימנע ממני להמשיך להושיט את ידי כלפיכם ציבור יקר בתקווה שמישהו מכם ינגס.
השבוע נתקלתי בקטע שהשם שלו בלבד מילא את לבי באושר וציפיה. הטראק המדובר היה גירסאת רימיקס של James Blake לשיר Bills Bills Bills  של Destiny's Child.

מצד אחד בלייק, אמן שהצליח באלבום הבכורה החדשני והמעניין שלו להפוך אותי למיני גרופי. מצד שני השיר, שהגרסה שעשו לו ב-Glee הזכירה לי כמה שהוא להיט היסטרי. טוב, אז אני אגלה לכם כבר עכשיו שהרימיקס המאוד מבטיח הזה, הוא לא כזה משהו...

אבל מה שכן הוא גרם לי לרצות לתור אחר עוד גרסאות רימיקס/קאבר של אמנים מגניבים דוגמאת בלייק ללהיטי פופ גלגלצ"יים. וכאן אתם נכנסים. אז שוב אני זורק את חכתי למים הקרים ומזמין אתכם להעלות כאן בתגובות את פניני הרימיקס/קאבר/מאש-אפ שלכם ללהיטי פופ. 

עד הפעם הבאה שבוב דילן יגיע ארצה.. 

זאת תקופת מבחנים בכיס שלך - או שאתה סתם שמח לראות אותי? (#2)

שבוע טוב קוראים וקוראות! או שמה אולי עלי לברך אתכם בברכת חודש טוב שכן החודש אנחנו הסטודנטים נכנסים לאותה תקופה נהדרת לה אנו אוהבים לקרוא -"תקופת המבחנים".

הו תקופת המבחנים, אותה תקופה בה כל חברי הפייסבוק שלכם שלא כתבו סטטוס מימם יוצאים מחוריהם וממלאים את הקיר שלכם בשלל סטטוסים מקוריים נוסח:
"נמאס לי ללמוודדדדד!!", "עוד אחד ודי!!!!"
"כל הזין בפמיניזם ומגדר!!" (טוב, האחרון דווקא מצחיק ושייך למישהי אלמונית מהפייסבוק של שותפתי), אבל הבנתם את הרעיון.
ושלא נתחיל לדבר על התמונה המטופשת שכולכם בוודאי מכירים של הבארים הצבעוניים של ערוץ 1 עם הכיתוב "תקופת מבחנים".


אישית, אני לא מבין על מה כל המהומה.. מבחינתי תקופת המבחנים היא אחת התקופות היותר רגועות בשנה שממוקמת במקום טוב באמצע. רגע אחרי שאני משתחרר מכבליה המאלצים של מערכת השעות הסמסטריאלית, ורגע לפני השעבוד הקיצי בדמות לקום ב-6:30 בבוקר חמישה בקרים בשבוע בשביל ללכת לעבודה בפרצוף נפול.

בכדי להמשיך את המסורת של סמסטר קודם, אני אנצל את פוסט תקופת הבחינות הזה בשביל להמטיר עליכם כמה שירים יתומים שמסתובבים לי ברשימות כאלה ואחרות וטרם מצאו את דרכם אל המבוא.

אז בגלל שלקום בבוקר זה דבר מבאס, בייחוד כשאתה יודע שאתה קם לחור שחור וגדול של חוברות מבחנים ודפי טיוטות, רצוי לבחור כבר עכשיו שיר טוב לשעון המעורר שלכם. מי שמשמש אותי כבר שנה שלמה הוא Good Morning של קניה עם הסמפל הממכר של אלטון ג'ון. אז, בוקר טוב.



הקליפ ניתן לצפייה רק מיו-טיוב, בחסות הכח העולה הזה ברשת שמכנה את עצמו VEVO, VEVO, Who the fuck is Vevo?!

אין תירוץ טוב יותר ללא ללמוד מלבשל! זה פשוט התירוץ המושלם. מצד אחד שורף איזה שעה טובה מהיום, מצד שני זוהי הפסקה חוקית למהדרין, כי כולם צריכים לאכול נכון? אז הקפידו לבשל בכמויות קטנות וככה תזכו להפסקת לימודים מאושרת אחת מדי יום לפחות. ואם כבר בבישולים עסקינן אז בואו נשמע איזה מאש-אפ.

*אזהרה- בפסקה הבאה הולכים להופיע הרבה שמות.

אז המאש-אפ הזה שייך לבחור בשם Xaphoon Jones שהוא הצד המדג'ה של הצמד Chiddy Bang. המאש-אפ כאמור הוא בין שני שירים שכל אחד מהם לבד הוא פצצת פופ מקפיצה וביחד הם יוצרים את אחד הטראקים מזיזי הישבן של השנה. השירים הם Passion Pit-Sleepyhead ו- the Jackson 5- I Want You Back וביחד הם מרכיבים את The Jackson Pit. נענעו אותו!



כן, VEVO, הם חארות..

אז בגלל שהקישור האחרון בין מאש-אפים לבין בישולים בתקופת מבחנים היה צולע מספיק בכדי לזכות בקצבת נכות אני חושב שכדי להפסיק עם זה כאן. הלהקה הבאה, בלי שום קשר שהוא לתקופת המבחנים, היא מגניבה. קוראים להם Foster the People שבעברית מתרגם למשהו כמו "לטפח את העם" וכמו שחבר אמר לי לא מזמן: הם נורא נורא רוצים להיות MGMT. מה שמתקבל בסוף זה מן משהו שמצליח לתת בראש בצורה הכי רגועה שיש.



הכנס הערה קנטרנית על VEVO כאן: _____________________


על הלהקה הבאה כבר כתבתי בפוסט שלא ברא השטן ולכן לא ארחיב עליהם בדיבורים. רק אומר שהם קנדים, הם חמודים כמו אללה והם שרים שורות כמו:  "לכי תעזרי לסבא שלך, הוא בן 77 ואת רק בת 11".
Born Ruffians- Sole Brother.

כמובן שאני יכול לקשר כאן לקליפים עד אינסוף, אבל אתם צריכים גם ללמוד מתישהוא היום.. אז נסיים עם בחור בשם Jack Peñate, מה שאומר שאתם צריכים לבטא את זה: פנייאטיי. מצד שני הוא בכלל בריטי, אז שלא יתפלצן עלינו עם סלסולים מהודרים מעל ה-Nים שלו בבקשה! הוא מקליט בחברת התקליטים XL, שאת רשימת אמניה מעוררת הקנאה אפשר לראות כאן. וזהו..




נסיים בשני אירועים מגניבים ביותר, שבאקט של חוסר התחשבות דרקוני בציבור הסטודנטים מתרחשים בסוף השבוע הקרוב. הנה מילה על שניהם בסדר לחלוטין לא כרונולוגי:

הראשון הוא פסטיבל שעורך ביום שבת את הופעתו השניה ( גם הקודמת אגב, נפלה בדיוק על תקופת המבחנים) ונקרא פסטיבל "שוליים רחבים". Eatliz, יהוא ירון, וחביבי Umlala יובילו את לוח ההופעות ולמרות שאני לא מכיר את שאר המופעים, אני בטוח שגם הם מגניבים לא פחות. פייסבוק.

בשישי בצהריים (13-16) הולכת להתרומם לחלל האוויר מסיבת רחוב חינמית וקיצית בבית העיר בתל אביב עם די.ג'יי לונדוני בשם Oneman. אני? לא מכיר אותו.. אבל ממה שקצת שמעתי הוא נשמע ממש כיף. הקנאה שלי תתחלק בצורה שווה בין כל אחד ואחת מכם שיחליט לפקוד. איוונט ליברמן.

מכולנו כאן במבוא למוזיקה טובה, בהצלחה במבחנים!

קצב דאשתקד

שבוע טוב לקוראים ולקוראות. השבוע גיליתי להקה חדשה בשם Tom Vek. קצת קריאה מעמיקה
(קרי: השורה הראשונה בערך הויקיפדיה שלהם) מגלה שהם, הם בעצם הוא.
 Thomas Timothy Vernon-Kell, שבאופן שכעת נראה מאוד מובן בחר בשם התו טום וק, הוא מוזיקאי מולטי-אינסטרונמנטלי ואוטודידאקט.


בכל פעם כזאת שאני מרגיש שגיליתי איזו פנינה חדשה אני מתמלא בהרגשה של מעין שותף סוד.
(פססססט, לסוד הזה קוראים בעצם ה-Hype Machine. תנו הצצה). אבל איכשהוא תמיד מספיק קליק או שניים כדי שהאינטרנט יגרום לך להבין שאתה בעצם לא יודע כלום. האמן הזה שגילית בכזאת פינה שכוחת HTM-אל של האינטרנט, עד כדי ששקלת להרים לו טלפון ולשאול אם אולי הוא צריך ייצוג, כבר בכלל הספיק להפוך למגה סטאר ולחזור לאלמוניות. חבל שלא הכרת אותו לפני חודשיים. אז הוא באמת היה מגניב.


אז כאמור כמה קליקים הספיקו לי כדי לגלות את האמת המרעישה שלא אני גליתי את Tom Vek ושהפריצה שלו הייתה בכלל אי שם בשנת 2005, בה הוא הגיע להישג השיא שלו בדמות המקום ה-73 מתוך שבעים וחמשת הצועדים במצעד האלבומים הבריטי. אז לפחות אני יכול להודות על כך שנחסכה ממני הציפייה בת שבע השנים לאלבום השני, Leisure Seizure שמו ("התקף פנאי" בתרגום חופשי), שיצא לפני כחמישה ימים.

המוזיקה של וק היא אינדי רוק קלאסי, מהסוג שמתאמץ כדי להראות כמה שהוא לא מתאמץ כדי להיות מגניב, והוא מגניב. השיר שנשמע הוא הסינגל הראשון מהאלבום החדש והוא נקרא "A Chore".





בניגוד לויכוח הסוער שפרץ בעמוד היו-טיוב של הקליפ, המציגה אינה טראנס-ג'נדר.


עוד אמן שכבר ידע כמויות בלתי מבוטלות של הייפ עד שאצבעותיי השמנוניות הספיקו להגיע אליו הוא דונאלד גלובר הלא הוא Childish Gambino. אמנם לא מדובר בשוטר השחור מ"נשק קטלני" (1-4), אבל גם דני גלובר שלנו הוא בעצם בכלל שחקן/קומיקאי/תסריטאי ב-"30 רוק" שיום אחד החליט שהוא מעוניין להוסיף גם /ראפר לרשימה.

רוב פועלו של גמבינו בתחום המוזיקה סובב סביב לקיחת מגוון סימפולי אינדי כאלה ואחרים ולראפרפ עליהם במעין סגנון ראפ דיבורי וקומי שכזה. קשה להסביר איפה בדיוק מסתתרת בגמבינו הבשורה המוזיקלית. אולי זאת ההצהרה שגם לראפרים מותר ללבוש סקיני ג'ינס ולסמפל את אנימל קולקטיב. אבל מעבר להיותו סמל לקרוס-אובר בין תרבות הראפ לתרבות האינדי, הסאונד של גמבינו הוא טרי ומגניב והמילים שלו אנטלגנטיות ונוקבות.

חפשו את הסימפולים שלו ל Grizzley Bear, Animal Collective ואפילו ל-Yardbirds. אנחנו נשמע את Freaks and Geeks, בעיקר בגלל הקליפ שלו שבא לשמש איזו אנטיתזה לכך שקליפ ראפ בלי כוסיות בביקיני וכושים על אופנועי ים הוא לא קליפ ראפ. למרות שבינינו, יכול להיות שכוסיות בביקיני היו קצת יותר מעניינות במקרה הזה.





לסיום משמח, הנה לכם משהו שדווקא גיליתי בדיוק בזמן (ותוך כדי כתיבת הפוסט הזה). בימים אלו ממש, בזמן שאנחנו נמסים בבית וחרדים מתקופת המבחנים הבאה עלינו לטובה, האמריקאים מתקרחנים להם בפסטיבל Bonnaroo האדיר. אז הפעם הם זורקים לנו עצם כאן בישראל ונותנים לנו לצפות בשידורים ישירים של כל ההופעות.

בניגוד לפסטיבל קוצ'לה שהציע את אותו השירות לפני כחודשיים, בונארו מביא לכם רק את הבמה המרכזית. מה שאומר שאנחנו מפספסים מלא הופעות מגניבות (מישהו אמר Childish Gambino?). עוד בניגוד לקוצ'לה, ששידרו במשך היום שידורים חוזרים של כל ההופעות, בונארו מציע אותן רק בלייב. מה שאומר שבשביל לתפוס את Arcade Fire בלייב היום תצטרכו להתגודד מול מסך המחשב בסביבות 4:30 לפנות בוקר. לפחות אפשר לראות גם קצת NBA תוך כדי..

אני לא יכול להגיד שמצאתי יותר מדי פנינים בליין-אפ (בזה המשודר לפחות..) אבל תרגישו חופשי לחקור בעצמכם:
http://www.bonnaroo.com/webcast.

עד הפעם הבאה. תנו בראש