יום שני, 3 בפברואר 2014

סאן לאקס בבארבי - ביקורת הופעה

להופעה של סאן לאקס אתמול בבארבי הגעתי מוכן. מוכן מאוד אפילו. כבר מעל לחודש שהפלייליסט שלי הורכב כמו הרשימה המאוחדת של הליכוד וישראל-ביתינו. אלבום של סאן לאקס, אלבום של מישהו אחר, אלבום של סאן לאקס, אלבום של מישהו אחר. אני חסיד גדול של לעשות שיעורי בית לפני הופעה. כמו ששינדלר מקונן על כך שהסיכה שלו יכלה להציל עוד שני יהודים מהשמדה, כך אני מקונן על כל שיר שלא הכרתי בהופעה. לו רק הייתי מצליח להשחיל עוד איזו אלבום שלו לרשימת סאן-לאקס-ביתנו, הייתי נהנה קצת יותר מההופעה!

אבל עם כל האמונה שלי בשיעורי בית, במקרים מסויימים הם עלולים להיות קללה במקום ברכה. אתה מגיע להופעה עמוס בציפיות, מסתכן בכך שכל תו שינוגן לא במקום עשוי לצרום לך באוזן. במקרה של אמן כמו סאן-לאקס, קשה להגיע להופעה עם ציפיה לדעת איזה צליל הולך לבקוע מהרמקולים. המוזיקה שלו היא כל כך מורכבת, כל כך מופקת, שהציפיה שלי הייתה שהוא יעלה לבמה חמוש בעשרים סינטיסייזרים, מלווה בתזמורת פילהרמונית ובמקהלה של ילדים לבקנים.

ומה רבה הייתה הפתעתי כשעל הבמה עלו לאקס, מתופף, גיטריסט..... וזהו! למרות ההרכב הדליל, לא נראה שהיה ניסיון של לאקס לעשות עיבודים חיים מיוחדים לשירים (רובם מ Lanterns המצויין שיצא בשנה שעברה), והביצועים ניסו להיות יחסית נאמנים למקור. וכאן אני מרגיש שהיה קצת פספוס מבחינתי. אמן שעושה מוזיקה אלקטרונית ומורכבת כמו זו של סאן לאקס צריך להכיר בקושי בלתרגם אותה למשהו חי, ולהערך בהתאם. התוצאה אמנם הייתה ביצועים מעולים לשירים מעולים, אבל לא זכור לי רגע בהופעה בו הרגשתי את הערך המוסף שלה על פני האזנה לאלבומים.

ההרכב של לאקס (שהוא מתאר בצדק כ- Kick Ass) פיצה על דלילותו בווירטואוזיות שלו. ראוי לציון מיוחד הוא המתופף איאן צ'אנג שהשתמש בשילוב של מערכת תופים ושל פד חשמלי כדי לייצר כמה מהמקצבים הכי לא שגרתיים שיצא לי לשמוע לאחרונה. רסיסי ביטים שיושבים על השיר כמו כפפה, שהכנסת בטעות אצבע לחור הלא נכון שלה, אבל אז אתה מבין שבעצם בכלל ככה אמורים ללבוש אותה!

משהו אחד שבטוח לא הלך לאיבוד במעבר לבמה חיה הוא קולו של ריאן לוט (הלא הוא סאן לאקס). מהרגע שהוא פתח פיו הוא מילא את הבארבי בעצב הנוגה והמחלחל הזה שכל כך מזוהה איתו. ההופעה הסתיימה (לפני ההדרנים המתבקשים) עם ביצוע מעולה ללהיט Lost it to Trying, וזה גם השיר שאת הליין הממכר שלו כולם זמזמו בדרכם איש איש למכוניתו.

נשמע את Pyre, דווקא לא אחד האהובים עלי של לאקס, אבל אחד מרגעי השיא שלי בהופעה:



בסיכום הערב, הייתה הופעה מיוחדת ומהנה, אם כי לא אחת מאלה שאני אספר עליהם לנכדים שלי.
אני יודע שזה נורא מבאס להכיר ולהתאהב במוזיקה של אמן שניה אחרי שהוא הופיע בארץ ואתה לא היית, אבל אם מישהו שווה את הבאסה הזאת זה סאן לאקס. אז למי שלא מכיר, חפשו אותו בספוטיפיי הקרוב לביתכם.