כבלוגר מוזיקה אני אוהב כמובן לראות עצמי כאיש העולם הגדול. בעל טעם רחב ומגוון במוזיקה שלא יבחין לרגע בין שיר עם בורמזי לבין טראק חדש ולוהט של להקת "שיק" הניו-יורקית. אבל לאחרונה התחלתי לשים לב שאני מפתח טייפקאסט. מוחי חובב הנגזרות פיתח לו מעיין נוסחה מוזיקלית, חוסר חוש הכיוון המוחלט שלי צייר מפת דרך אשר מראה את הכביש המהיר אל תוך ליבי.
ולהלן הנוסחה: קחו מקצב תופים קופצני והעלו אותו בריבוע, הוסיפו שלושת רבעי כוס של גיטרה אוורירית וקלילה, פנו ימינה בשלט שאומר "ליין קלידים שמח ורפטטיבי", וקנחו עם קורטוב של שירה מלודית. זהו, קיבלתם שיר שבמוקדם או מאוחר ימצא את דרכו אל המבוא. ברצינות, תנו לי עשרה שירים כאלה שנשמעים בדיוק אותו הדבר ברצף ואני אגמע את כולם כאילו היו ערגליות חמות.
אז השבוע במבוא אנחנו נסתפק בשניים כאלה, שהראשונים שבהם הם שלישיית מתבגרים אירים שיום אחד החליטו לתפוס גיטרות (ברצינות, באופן די תמוהה הם שלושתם מנגנים על גיטרות) ולהביא לעולם את הדבר הקליל ביותר שעדיין אפשר לקרוא לו רוק. קוראים להם Two Door Cinema Club והמוזיקה שלהם ממש מרחפת באוויר מרוב קלילות. ואם היה לכם איזה ספק, שהנה עוד רגע והם הולכים לתת קצת בראש, אז מגיע הסולן הג'ינג'י שלהם ומנחית את מכת המוות על השאיפות הרוקיסטיות של הלהקה. כי הרי זה ידוע שג'ינג'ים לא מסוגלים לתת בראש. היי, מ.י.ה. אמרה את זה לפני. [אלימות נגד ג'ינג'ים]
השיר הבא כבר כיכב במבוא במסגרת אוסף תקופת המבחנים הראשון אבל עכשיו גם יצא לו קליפ חמודי עם רקדניות חביבות שבא להצהיר: אולי אנחנו לא נותנים בראש אבל היי, כל החתיכות אצלנו.
יש בעולם המוזיקה מן קטע שמדי כל כמה זמן, כל הדיי.ג'ייז הגדולים והמוכרים מתלבשים בבת אחת על להקה אחת ורממקססים לה את הצורה! מועדון הקולנוע בעל שתי הדלתות זכתה להעלות בפור המסתורי הזה ואתם יכולים לשמוע כמה מהמיקסים המצויינים האלה כאן. [מומלצים בחום הם המיקסים של The Twelves ושל RAC]
הלהקה השנייה שרציתי להביא לכם היום נקראת Flamingo Crash. עובדה מעניינת על פלמנגו קראש היא שהם מאוסטרליה. עובדה מעניינת על פלמנגוים היא שאוסטרליה ואנטרקטיקה הן שתי היבשות היחידות שלא תוכלו למצוא בהן פלמנגוים. אז מתעוררת השאלה למה החבר'ה לא בחרו בשם יותר מקומי דוגמת "קנגרו קראש"? עובדה מעניינת על קנגרוים היא שיותר מ-1000 מהם מתים בשנה כתוצאה מתאונות דרכים וזה רק בפרברי קנברה! למה אני חולק אתכם את המידע היקר מפז הזה אתם שואלים? פשוט בגלל שאין לי הרבה מה לספר על פלמנגו קראש.. יש לה ארבעה חברים, אלבום אחד, זמר תזזיתי מאוד וככל הנראה את הקלידנית עם העבודה הקלה ביותר בעולם. אה, ושיר אחד מגניב מאוד שנופל בדיוק תחת הטייפקאסט שלי ונקרא It's Mystery Music.
נסיים להיום עם אמנית אחת, שרק השם שלה מספיק בכדי להוציא את כל הרוח הקלילה הזו מהמפרשים ברגע אחד. קוראים לה Björk והיא בערך הדבר הרחוק ביותר מקליל שאפשר לבקש. ב-26 לספטמבר צפוי לצאת אלבומה השביעי של הזמרת האיסלנדית אשר הולך לקטוף את התואר המכובד: "אלבום האפליקציה הראשון אי פעם". האלבום פותח ביחד עם חברת אפל, הוקלט בחלקו על איי-פד ומושק דרך האתר הסופר קריפי של הזמרת. [ברצינות, מה לעזאזל הולך שם??].
אולי בצדק ואולי מתוך בורות, אבל מעולם לא הייתי חובב גדול של ביורק. גם לא חובב קטן. אבל הסינגל הראשון (Crystalline) מתוך האלבום (Biophilia) הצליח לתפוס אותי. משהו בקצב התעשייתי/מתכתי שלו, מלווה בשירה העצמתית בעדינותה של ביורק ויותר מכל, קרחנת הדראם-אנד-בייס שהטראק הופך אליה בסביבות הדקה האחרונה שלו. וואלה, מעניין..
שיהיה שבוע קליל ואם אהבתם, תנו ב- 1+!
ולהלן הנוסחה: קחו מקצב תופים קופצני והעלו אותו בריבוע, הוסיפו שלושת רבעי כוס של גיטרה אוורירית וקלילה, פנו ימינה בשלט שאומר "ליין קלידים שמח ורפטטיבי", וקנחו עם קורטוב של שירה מלודית. זהו, קיבלתם שיר שבמוקדם או מאוחר ימצא את דרכו אל המבוא. ברצינות, תנו לי עשרה שירים כאלה שנשמעים בדיוק אותו הדבר ברצף ואני אגמע את כולם כאילו היו ערגליות חמות.
אז השבוע במבוא אנחנו נסתפק בשניים כאלה, שהראשונים שבהם הם שלישיית מתבגרים אירים שיום אחד החליטו לתפוס גיטרות (ברצינות, באופן די תמוהה הם שלושתם מנגנים על גיטרות) ולהביא לעולם את הדבר הקליל ביותר שעדיין אפשר לקרוא לו רוק. קוראים להם Two Door Cinema Club והמוזיקה שלהם ממש מרחפת באוויר מרוב קלילות. ואם היה לכם איזה ספק, שהנה עוד רגע והם הולכים לתת קצת בראש, אז מגיע הסולן הג'ינג'י שלהם ומנחית את מכת המוות על השאיפות הרוקיסטיות של הלהקה. כי הרי זה ידוע שג'ינג'ים לא מסוגלים לתת בראש. היי, מ.י.ה. אמרה את זה לפני. [אלימות נגד ג'ינג'ים]
השיר הבא כבר כיכב במבוא במסגרת אוסף תקופת המבחנים הראשון אבל עכשיו גם יצא לו קליפ חמודי עם רקדניות חביבות שבא להצהיר: אולי אנחנו לא נותנים בראש אבל היי, כל החתיכות אצלנו.
יש בעולם המוזיקה מן קטע שמדי כל כמה זמן, כל הדיי.ג'ייז הגדולים והמוכרים מתלבשים בבת אחת על להקה אחת ורממקססים לה את הצורה! מועדון הקולנוע בעל שתי הדלתות זכתה להעלות בפור המסתורי הזה ואתם יכולים לשמוע כמה מהמיקסים המצויינים האלה כאן. [מומלצים בחום הם המיקסים של The Twelves ושל RAC]
הלהקה השנייה שרציתי להביא לכם היום נקראת Flamingo Crash. עובדה מעניינת על פלמנגו קראש היא שהם מאוסטרליה. עובדה מעניינת על פלמנגוים היא שאוסטרליה ואנטרקטיקה הן שתי היבשות היחידות שלא תוכלו למצוא בהן פלמנגוים. אז מתעוררת השאלה למה החבר'ה לא בחרו בשם יותר מקומי דוגמת "קנגרו קראש"? עובדה מעניינת על קנגרוים היא שיותר מ-1000 מהם מתים בשנה כתוצאה מתאונות דרכים וזה רק בפרברי קנברה! למה אני חולק אתכם את המידע היקר מפז הזה אתם שואלים? פשוט בגלל שאין לי הרבה מה לספר על פלמנגו קראש.. יש לה ארבעה חברים, אלבום אחד, זמר תזזיתי מאוד וככל הנראה את הקלידנית עם העבודה הקלה ביותר בעולם. אה, ושיר אחד מגניב מאוד שנופל בדיוק תחת הטייפקאסט שלי ונקרא It's Mystery Music.
נסיים להיום עם אמנית אחת, שרק השם שלה מספיק בכדי להוציא את כל הרוח הקלילה הזו מהמפרשים ברגע אחד. קוראים לה Björk והיא בערך הדבר הרחוק ביותר מקליל שאפשר לבקש. ב-26 לספטמבר צפוי לצאת אלבומה השביעי של הזמרת האיסלנדית אשר הולך לקטוף את התואר המכובד: "אלבום האפליקציה הראשון אי פעם". האלבום פותח ביחד עם חברת אפל, הוקלט בחלקו על איי-פד ומושק דרך האתר הסופר קריפי של הזמרת. [ברצינות, מה לעזאזל הולך שם??].
אולי בצדק ואולי מתוך בורות, אבל מעולם לא הייתי חובב גדול של ביורק. גם לא חובב קטן. אבל הסינגל הראשון (Crystalline) מתוך האלבום (Biophilia) הצליח לתפוס אותי. משהו בקצב התעשייתי/מתכתי שלו, מלווה בשירה העצמתית בעדינותה של ביורק ויותר מכל, קרחנת הדראם-אנד-בייס שהטראק הופך אליה בסביבות הדקה האחרונה שלו. וואלה, מעניין..
שיהיה שבוע קליל ואם אהבתם, תנו ב- 1+!
