יום ראשון, 23 ביוני 2013

קניה הקדוש - Yeezus ביקורת

Kanye West - Yeezus ציון: חצי כוח (מתוך כח)

בגיל 36, הגיל בו אמנים גדולים כבר נחים על משכבם במשך 9 שנים, קניה ווסט מוציא אלבום שישי. הפעם האחרונה שקיבלנו אלבום של קניה (ללא ג'י זי לצידו) הייתה ב-2010, אז הוא זכה לציון מעורר המחלוקת 10 (מתוך 10) בפיצ'פורק  ולציון אחלה (מתוך 12) במבוא למוזיקה טובה.

האלבום החדש נקרא 'Yeezus', שזה כנראה הכינוי שישו היה זוכה לו מההומיז שלו אם הוא היה שחור. ושלא יהיה לכם ספק, קניה ווסט משוכנע שהוא ישו השחור. באלבום הקודם זה היה "Power" המגלומני, האלבום החדש מביא לנו את השיר I am a god. מה ששמעתם, בלי סאבטקסט מיותר ולמרבה ההפתעה בלי טיפת אירוניה.

קנייה ווסט באמת מאמין בתסביך האלוהי שלו, והאמת, עד עכשיו גם אנחנו זרמנו איתו. כי ככה זה, כשהמוזיקה טובה אז לא שואלים שאלות. כשהדג נחש שרים בהופעה "כוס אמ אמק כל המניאק", גם המ"צ הכי מורעל בקהל יקפוץ, כי זה מקפיץ!
הבעיה מתחילה כשזה מפסיק להיות מקפיץ, ובאלבום החדש של קניה איך לומר, הקפיץ התעייף.

כשקניה מסתכל סביבו הוא רואה צעירים מוכשרים כמו Kendric Lamar, או Tyler the Creator משפריצים בקלות ובטבעיות ערימות של ביטים טריים ושורות נוקבות. הם הקול של דורם, הוא הממסד המיושן שנאבק על טיפת לגיטימציה. לכן האלבום החדש של קניה מוצא אותו בעמדה בה הוא מנסה לשכנע אותנו, בצורה נואשת ממש, שהוא אכן אל! הבנתם?!

דוגמא מושלמת לקצה ההולך ונאבד של קניה היא On Sight, השיר שפותח את האלבום. השיר הופק בשיתוף עם דאפט פאנק, שכל מה שנכתב כאן למעלה תקף עליהם לפחות באותה מידה אם לא יותר, ונשמע קצת כמו חיקוי זול ללהיט Stronger (עם הסמפול האגדי לאותם דאפט פאנק). ואם לא הייתי בטוח, אז השורה "I need you right now" שחוזרת על עצמה בסיום שני השירים כבר סוגרת את התיאוריה הרמטית.

שתי היציאות הטובות באלבום מגיעות בדמות שני שירים נוקבים, New Slaves ו- Blood on the Leaves.
אפשר לקונן שקניה איבד את הקצה המוזיקלי, אבל בכל הנוגע ליח"צ הבחור נשאר גאון. השיר New Slaves, שעוסק במעגל החומרני שכולנו שבויים בו, הושק בסדרה של הקרנות פתע על גבי בניינים ברחבי שדרות החנויות היוקרתיות ביותר במדינה, בהן נראה פרצופו של קניה שמטיף לכולנו מלמעלה על תאוות החומר הבלתי נשלטת שלנו. ההמונים המופתעים, כאילו כדי להפוך את הסצינה למושלמת, שולפים מיד את האייפונים ומסריטים. הנה התוצאה, על גבי חנות פראדה בשדרה החמישית בניו-יורק. האיכות לא מדהימה, אבל המסר עובר.



בקטע השני קניה מסמפל בצורה נהדרת את Nina Simone ששרה על מין פירות שחורים ומוזרים כאלה שתלויים על עצים, עם חבל, מדממים על העלים. כדרכו בקודש קניה נוטה למתוח את הרגעים המרגשים באלבומים שלו קצת יותר מדי, עד שהם נהיים קצת פחות מרגשים, אבל אחלה שיר.



עד כאן להיום.. מקווה להתחיל לבקר כאן קצת יותר. תנו בראש, ותקשיבו לאלבום החדש של Disclosure, כי הוא ענק.