יום שישי, 18 בפברואר 2011

תרימו ת'גפיים באוויר


שבוע טוב קוראים וקוראות, מאזינים ומאזינות! היה זה שבוע שבוע של מהפיכות. כמובן שאני לא מדבר על הפיכת השלטון במצרים אלא על המהפך של ארסנל על ברצלונה בדקה ה-84. היה זה השבוע של עומר סולימאן. שוב, לא זה שמונה לסגן נשיא מצרים, אלא הזמר הסורי עומר סולימאן שהודיע על שיתוף פעולה עם הזמרת האיסלנדית ביורק.
היה זה שבוע של חילופי גברי. כמובן שאני לא מדבר על מינויו של בני גנץ לרטכ"ל החדש אלא.. טוב, אין לי חילופי גברי אחרים שקרו השבוע אז כנראה שאני כן מדבר על מינויו של בני גנץ כרמטכ"ל החדש.

אה כן, ורדיוהד הודיעו שהם מוציאים אלבום חדש.

OMG! WTF?! BBC! SMS!.. אז כן, פעם בכמה שנים מגיעה ההכרזה הזאת שמזכירה לנו שמעבר לחיטוט הבלוגים המתמד והסזיפי בחיפוש אחר הרכב האינדי החדש והמגניב, זה שעושה אלקטרו-פאנק-אסיד-סול-פולק ולגמרי הולך לתת לכם בראש. מעבר לכל זה, קיימת בעולם להקה מבוססת בשם רדיוהד, איפה המוזיקה טובה זה בדוק.

לשם הרשמיות: השבוע הודיעה רדיוהד על צאתו של אלבום אולפן חדש, השמיני במספר שלהם, שיקרא The King  of Limbs, או "מלך הגפיים" בשפות יותר קדושות. את האלבום תוכלו להזמין להורדה באתר שמציג בצורה מאוד פשטנית מפה אשר מחלקת את העולם לבריטניה, אירופה, ושאר העולם.  

ארך גפיים, עטיפת האלבום החדש
אם כיום כבר קשה לי לשמוע להקה שהאי.פי שלה בן יותר מחודשיים, אז בעברי הייתי פריק של פרוגרסיב רוק, שהאמין שלא נכתב לאחר השנה 1977 שילוב של צלילים שמצדיק את תשומת ליבי. אבל מה שכן, לשאלה: "אז לדעתך אין אף להקה טובה שעושה מוזיקה בימינו??" תמיד הייתה לי תשובה חד משמעית: יש אחת, קוראים לה רדיוהד.

עכשיו, בעודי ממתין להודעה מאתר האינטרנט שתבשר לי שהאלבום מוכן להורדה אני תוהה מה יהיה אופיו. כמו האמרה הידועה, שני מעריצי רדיוהד, שלוש דעות שונות. הדעה שלי גורסת שרדיוהד הגיעו לשיאם האומנותי באלבומים Kid A ו- Amnesiac ומשם הדרך כיוונה מטה. היות ובכל זאת מדובר ב'להקה הטובה היחידה שעושה מוזיקה בימינו', אז הדרך למטה רצופה ברגעים יפים, אבל הכיוון הוא ברור.

מהאלבום האחרון של רדיוהד כבר ממש סלדתי ואני אף מייסדו של דיון סוער בעמוד הפייסבוק שלהם תחת הכותרת: "תגידו, אני היחיד כאן שחושב ש- In Rainbows הוא גרוע??". אני אחסוך לכם את ההקלקה ואגלה שהדיון מלא ב 150 פוסטים שטוענים שדווקא אני הוא זה שגרוע..

אם בחמשת האלבומים הראשונים הייתה תחושה מתמדת של התקדמות ושל שינוי כמעט מוחלט של הסגנון מאלבום אחד לממשיכו, אז בשני האלבומים האחרונים הייתה מעיין תחושה של חזרה אחורה, לרוק גיטרות שהצליח לסחוף עולם שלם ב-1997, אבל יתקשה להחזיק מים בסצינה המוזיקלית הסוערת של ימינו.

נראה לי שכבר כתבתי יותר מדי מילים על אלבום שטרם שמעתי את צלילי הפתיחה שלו, אז אסיים באנקדוטה שמקורה בבדיחת קרש, אחת מיני רבות, של אבי; שלמשמע החדשה בדבר צאת האלבום שאל אותי: "תגיד, לא הגיע הזמן שהם ישנו את השם מרדיו-הד לפלאזמה-הד, או אייץ'.די-הד?".
הבדיחה- קרש, אבל השאלה עצמה עניינית. האם רדיוהד מסוגלים לנפק לנו אלבום טרי ורלוונטי, כזה אשר נושבת בו רוח התקופה? האם צלילי הפתיחה של King of Limbs  יבקעו מתוך מערכת סאונד משוכללת או שמה מטרנזיסטור ישן.


מוזיקה בבקשה! מדי שבוע אני מביא לכאן מוזיקה שאני חושב שהיא טובה והכל, אבל לא כל שבוע קורה שאני נתקל בפנינה כמו זו שנתקלתי בה השבוע בדמות tUnE yArDs. אולי כדאי שנשמע קודם את Bizness, מרבד מהמם של צליל, קצב, גרוב וקולה מלא הנשמה של מריל גרבוס.





איזה קצב ממכר יש לשיר הזה! כאמור, "חצרות הכיוונון" (?) הוא שם העת של הזמרת, גיטריסטיט, כנרית, נגנית היוקללה מריל גרבוס. מאוחרי השם עומד כבר אלבום אולפן מלא בשם Bird Brains (עוד מישהו חושב על ה- Yardbirds?), שבימים אלו ממש עובר תהלחך של טחינה באיי-פוד שלי.

הקטע 'ביזנס' לקוח מתוך האלבום w h o k i l l שיצא ב-18 לאפריל. אני ממש מחכה וכבר פיניתי מקום בלב לאהבה חדשה.


כמו שהזכרתי בפתיח, השבוע עם ישראל זכה לקצת נחת. יש לנו ראש חדש למטה הכללי ואפשר סוף סוף לחדול את שיחות הסלון המשמימות בהן כל הדיוט בתורו מחווה את דעתו בעניין מי ראוי או לא ראוי להוביל את ירוקינו. בפרפראזה על דבריו של סר ווינסטון צ'רצ'יל: מעולם לא חוו רבים כל כך, דעות רבות כל כך, על נושא בו הבינו מעט כל כך.

"גלנט? תראה באיזו טירה הוא חי. בטח הוא מביא עוזרת לפחות פעמיים בשבוע, אחת טובה גם. כזאת שעושה תריסים ופנאלים. לא ראוי!"
"אייזנקוט? הכי לא ראוי! באמת, עם המצב במצרים והכל? אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו רמטכ"ל שהשם שלו מעלה אסוסיאציה של יציאות רכות."

הגיע הזמן להודות בזה שאין לנו באמת מושג קלוש מי אלו הגנרלים האלמוניים הללו. הייתי אומר שיש לי בערך אותה כמות מידע לקבוע מי יעמוד בראש הצבא כמו שיש לי כדי לקבוע מי יעמוד בשער של בית"ר שמשון בשבת מול סקציה נס ציונה.
בכל מקרה, יש לנו רמטכ"ל חדש. יש לו שם קליט, הוא נורא גבוה והוא דומה קצת לאהוד אולמרט. המבוא למוזיקה טובה איחל לחייל בהצחלה.

מה שלא מביא אותי בשום צורה כלשהיא אל השיר הבא שלנו, Hepcats של Chapter 24.
Hepcat ע"פ מרים וובסטר הוא סלאנג ששימש לתאר היפסטרים של שנות ה-50. לגבי שם הלהקה, לא מצאתי לכך שום סימוכין, אך אני גורס שהוא לקוח מהשיר Chapter 24 של פינק פלויד, בו סיד בארט מציג תרגום משלו לפרק 24 מספר הפילוסופיה הסיני, "ספר השינויים". 


רביעיית ההפ-קטים שמרכיבים את הפרק ה-24 עושים פאנק רוק צורם, בועט ובעיקר בריטי והם מוציאים אי.פי ב-28 לחודש. אם יש לכם שיער ארוך, תתכוננו לנופף בו קדימה אחורה. אם אתם ביישנים אתם יכולים פשוט להישען על הקיר שלובי ידיים בפוזה מגניבה ולטפוח עם כף הרגל על הרצפה לפי הקצב עם מבט מביע הערכה על הפנים. הנה Hepcats.





ובזאת נסיים להשבוע.. תהנו מהאלבום החדש של רדיוהד ושמרו על הגפיים שלכם.


נזכרתי בדבר: טוב, אז הפוסט הזה כבר היה גמור ומגומר ואז רדיוהד החליטו להקדים את שחרור האלבום ביום. אז הנה תום יורק, בשחור לבן, לבוש בכובע של אלכס מהתפוז המכני, חיי את המנגינה, גופו מחושמל, בתוכו הלב פועם בקצב קצב. עוד ריקוד אחד ודי, נפסק החשמל, תום יורק נשאר דומם כמו אבן, אבן. השיר נקרא Lotus Flower. 




ביקורות ורשמים בשבוע הבא..


נזכרתי בעוד בדבר: יותר נכון נתקלתי בדבר. קורה לי המון שאני תוהה איך המוזיקה שאני שומע יכולה להתרגם להופעה חיה. ואז מצאתי את הגרסא הנהדרת הזאת של Bizness המ"ל (מושמע למעלה), שמנוגן בחנות ספרים קטנה בשיתוף סוללת מתופפים וסמפלר אחד. גרסא מדהימה...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה