שבוע טוב לכל הקוראים והקוראות. כפי שניחשתם ע"פ הכותרת, אלו מאיתנו המסתתרים מאחורי התואר 'סטודנט', נכנסים בדיוק בימים אלו לתקופת המבחנים.
הו תקופת מבחנים. התקופה הזו שבה העיר באר שבע (או כל פרובינציה אחרת בעלת אוניברסיטה לבחירתכם) נסגרת הרמטית. מלבד אולי אמא ואבא לאיזה ביקור אספקה נחוץ ויציאה למסעדה הזו שלא היית חולם לאכול בה לבד בכל 4 שנותיך כאן, אין יוצא ואין בא!
לקום כל בוקר, להסתכל במראה ולראות צלם קמל שמזכיר קצת את איך שנראית בימים כתיקונם. כאשר הפריט המיותר ביותר בבית במשך החודש וקצת הזה הוא בוודאי ארון הבגדים, שכן בין כה וכה אתה לבוש כל היום באותם בגדים, מדי תקופת המבחנים. במקרה שלי, מכנס פליז משובץ ואיזה סווט-שירט של קולג' אמריקאי כזה או אחר שלא אני או איש ממשפחתי אי פעם למד בו.
מוצא את עצמך לפעמים חולם בהקיץ:
האם גם הסטודנטים ב- Westchester Massachusetts'ville (since 1890 יושבים עכשיו מול השולחן שלהם 10 שעות ביום, לא מוצאים את נפשם, שקבורה תחת 40 סנטימטרים של שאריות מחיקה?
מה פתאום! הם בטח רוכנים כל ערב מעל חבית בירה אחרת וצועקים "גו גו גו", ואחרי 3 שנים ממשיכים לרשת את הפירמה של אבא.
מרגיש לפעמים כאילו והקירות בבית שינו צבע, וצבעם הוא עכשיו כצבע המכוער התורן של חוברות המבחנים שיושבות בערימה גבוהה על השולחן (והשנה: כתום זוהר!).
לומד לשנוא את התלמיד הזה שהפתרון שלו למבחן מפורסם בחוברת. מה, הוא אף פעם לא הבריז משיעור? תמיד עשה את כל שיעורי הבית?? חזר על החומר בין כל הרצאה להרצאה?! ואיך תמיד יש לו כתב כזה יפה!
הערה לציבור הלא-סטודנטים שקוראים את זה: אני כמובן מגזים. הערה לציבור המרצים שקוראים את זה: אני לא מגזים, תנו מבחן קל, באמא'שכם.
בכל מקרה, מפאת חוסר בזמן החלטתי שהפוסט של השבוע יהיה קליל מהרגיל ויוקדש לכל אותם השירים היתומים. השירים האלה שמסתובבים שם ברשת, והם ממש ממש טובים, אבל ת'כלס ללהקות ששרות אותם אין ממש שירים טובים אחרים..
לנוחיותכם העלתי את אוסף תקופת המבחנים הזה גם בפורמט זיפ.
*למי שלא הבין, צריך ללחוץ על המילה זיפ
האוסף הזה מכיל את חלקו המכובד של שירים מקפיצים ולכן החלטתי לפתוח אותו דווקא בשיר רגוע.
קטע קצר ויפיפה, על בחורה פשוטה, המונחית ע"י רגשות פשוטים, ולעולם לא תתן לך להיכנס אבל בכל זאת תמיד תשמור אותך בפינה שלה , דה דה דה, דה דה דה, דה דה דה.
מי ששם לב, סוף השיר רומז ל"She's a Rainbow" של הרולינג סטונס. ואתם יודעים שאני לא יכול לתת לשבוע לעבור בלי לתת לאיזה משוגע יו-טיוב לחלוק את הפרשנות הויזואלית שלו לשיר עם העולם. הקליפ הזה צולם כולו מתוך מצלמה שבתוך כפתור. עמוק..
Dale Earnhardt Jr. Jr.- Simple Girl
לחברה המגניבים האלה קוראים היפ-הופ מצרי, שזה קצת כמו פול מצרי רק בלי כל הנאדים.
איזה ליין באס מגניב! ומה אלה התסרוקות המשוגעות האלה?! ואני חולה על הזמר שלהם, עם פוזת 'הילד המגניב בתיכון' הנון-שלאנטית שלו.
ובגלל שהחברה ביו-טיוב יודעים להגיד את זה כל כך טוב, ציטוט היו-טיוב לקליפ הזה אומר: "נשמע כמו שיר שצריך להיות בפיפא". אכן יעקוב, מילים כדורבנות.
הו תקופת מבחנים. התקופה הזו שבה העיר באר שבע (או כל פרובינציה אחרת בעלת אוניברסיטה לבחירתכם) נסגרת הרמטית. מלבד אולי אמא ואבא לאיזה ביקור אספקה נחוץ ויציאה למסעדה הזו שלא היית חולם לאכול בה לבד בכל 4 שנותיך כאן, אין יוצא ואין בא!
לקום כל בוקר, להסתכל במראה ולראות צלם קמל שמזכיר קצת את איך שנראית בימים כתיקונם. כאשר הפריט המיותר ביותר בבית במשך החודש וקצת הזה הוא בוודאי ארון הבגדים, שכן בין כה וכה אתה לבוש כל היום באותם בגדים, מדי תקופת המבחנים. במקרה שלי, מכנס פליז משובץ ואיזה סווט-שירט של קולג' אמריקאי כזה או אחר שלא אני או איש ממשפחתי אי פעם למד בו.
מוצא את עצמך לפעמים חולם בהקיץ:
האם גם הסטודנטים ב- Westchester Massachusetts'ville (since 1890 יושבים עכשיו מול השולחן שלהם 10 שעות ביום, לא מוצאים את נפשם, שקבורה תחת 40 סנטימטרים של שאריות מחיקה?
מה פתאום! הם בטח רוכנים כל ערב מעל חבית בירה אחרת וצועקים "גו גו גו", ואחרי 3 שנים ממשיכים לרשת את הפירמה של אבא.
מרגיש לפעמים כאילו והקירות בבית שינו צבע, וצבעם הוא עכשיו כצבע המכוער התורן של חוברות המבחנים שיושבות בערימה גבוהה על השולחן (והשנה: כתום זוהר!).
לומד לשנוא את התלמיד הזה שהפתרון שלו למבחן מפורסם בחוברת. מה, הוא אף פעם לא הבריז משיעור? תמיד עשה את כל שיעורי הבית?? חזר על החומר בין כל הרצאה להרצאה?! ואיך תמיד יש לו כתב כזה יפה!
הערה לציבור הלא-סטודנטים שקוראים את זה: אני כמובן מגזים. הערה לציבור המרצים שקוראים את זה: אני לא מגזים, תנו מבחן קל, באמא'שכם.
בכל מקרה, מפאת חוסר בזמן החלטתי שהפוסט של השבוע יהיה קליל מהרגיל ויוקדש לכל אותם השירים היתומים. השירים האלה שמסתובבים שם ברשת, והם ממש ממש טובים, אבל ת'כלס ללהקות ששרות אותם אין ממש שירים טובים אחרים..
לנוחיותכם העלתי את אוסף תקופת המבחנים הזה גם בפורמט זיפ.
*למי שלא הבין, צריך ללחוץ על המילה זיפ
האוסף הזה מכיל את חלקו המכובד של שירים מקפיצים ולכן החלטתי לפתוח אותו דווקא בשיר רגוע.
קטע קצר ויפיפה, על בחורה פשוטה, המונחית ע"י רגשות פשוטים, ולעולם לא תתן לך להיכנס אבל בכל זאת תמיד תשמור אותך בפינה שלה , דה דה דה, דה דה דה, דה דה דה.
מי ששם לב, סוף השיר רומז ל"She's a Rainbow" של הרולינג סטונס. ואתם יודעים שאני לא יכול לתת לשבוע לעבור בלי לתת לאיזה משוגע יו-טיוב לחלוק את הפרשנות הויזואלית שלו לשיר עם העולם. הקליפ הזה צולם כולו מתוך מצלמה שבתוך כפתור. עמוק..
Dale Earnhardt Jr. Jr.- Simple Girl
לחברה המגניבים האלה קוראים היפ-הופ מצרי, שזה קצת כמו פול מצרי רק בלי כל הנאדים.
איזה ליין באס מגניב! ומה אלה התסרוקות המשוגעות האלה?! ואני חולה על הזמר שלהם, עם פוזת 'הילד המגניב בתיכון' הנון-שלאנטית שלו.
ובגלל שהחברה ביו-טיוב יודעים להגיד את זה כל כך טוב, ציטוט היו-טיוב לקליפ הזה אומר: "נשמע כמו שיר שצריך להיות בפיפא". אכן יעקוב, מילים כדורבנות.
Eygiptian Hip Hop- Moon Crooner
השיר המגניב והמקפיץ הבא כיכב בפרסומת למכוניות קאיה (ולתקופה ארוכה, גם בתור הרינגטון שלי). עובדה מעניינת: השם האמיתי של חברת המכוניות היפנית הוא קיאה (מבוטא: kee-ya) אך בישראל המותג זכה לעברות- קאיה, בעיקר בגלל שהקונוטציה המיידית של קיאה בעברית היא לא: "בונא אחי, ראית את הקיאה המטורפת הזאת שעברה כאן הרגע?!" אלא יותר: "בונא אחי, ראית את הקיאה הדוחה הזאת שאבי דפק על האסלה?!".
ויש לו קליפ מגניב גם.
The Heavy- How you Like Me Now?
אך בין דור לדור דבר אחד נשאר קבוע: שיר יפה הוא שיר יפה, ו Saltations הוא פשוט שיר יפה.
Qurious- Saltations
משיר שקט לשיר נותן בראש, ואיזה נותן בראש השיר הבא! במקום לחפור בו אני פשוט אשאיר אותכם עם התרגום שלי למילים שלו:
"פולשים מהחלל, הם באים לכאן והם הולכים לעמוד הרבה יותר מדי קרוב אליך
חוטפי גופות, הם לוקחים את כל האיברים הפנימיים שלך ותורמים אותם למדע
סוכנים כפולים בוגדים, יש להם צלב בכל אחת מהידיים הקרות שלהם
סוחרים מלוכלכים, הם לוקחים את כל כספך ומתגלגלים איתו בבוץ
פולשים מהחלל, הם באים לכאן והם הולכים לגרום לכם להרגיש נבוכים אחושרמוטה!!"
השורה האחרונה כזאת הזויה! אני מת על זה..
The White White Lights- Space Invaders
אין לי ספק שהשיר הבא ישלח אתכם בחזרה לשגרת חייכם עם זמזום תמידי תקוע בראש שהולך:
"אווהוו אווהוו אווהוו אווהוו". מישהו אמר "Barbra Streisand"?
The Pharmacy- Coldest Morning Light
הנה עוד פנינת רוק קטנה, קליטה ומרביצה בראש.
גם כאן שם הלהקה נגזר מעולמה הקסום של הביולוגיה. מעטה המיילין , הוא סוג של שכבה דיאלקטרית אשר מבודדת את האקסון של הניורון.
בשלב זה הייתי מכניס איזה קישור מחוכם בין תפקידו הביולוגי של מעטה המיילין לבין כמה שהשיר הזה אדיר, אבל אני רוצה שתמשיכו לאהוב אותי אז אני אוותר הפעם.
מוקדש, לכל תלמידיו הממורמרים של מר ציון סיקסיק.
(Zion) SickSick, you're making me sick!
Myelin Sheaths- Everything is Contagious
השיר הבא נקרא sacré cool שבפרפרזה על הביטוי הצרפתי Sacreblu ניתן לתרגם בתור "אלוהים מגניבים!".
בהחלט שיר מגניב שמתאים להליכה ברחוב עם אייפוד ואוזניות (כי בלי האייפוד אתה סתם בחור מוזר שהולך ברחוב עם אוזניות על האוזניים) תוך נענוע הראש מעלה מטה
Young Montana?- Sacré Cool
נסיים בלהיט פופ היסטרי שאין לי ספק שאם היה מגיע לשולחנו של עורך גלגל"צ היה נהפך מידית ל'שיר השבוע', זוכה ל-1000 גלג"לייקים או כל איזה קשקוש כזה או אחר שהולך שם. אבל במקום זה הוא הגיע למבוא למוזיקה טובה, שזה גם הישג מכובד כשלעצמו..
Two Door Cinema Club- What You Know
מה, כבר נגמר?
מבטיח לחזור בשבע הבא עם פוסט מושקע באורך מלא. עד אז, שיהיה בהצלחה במבחנים! ואל תשכחו לקחת אותם בקלות, כי מה זה בעצם מבחן, כולא פיסת נייר שצריך לכתוב עליה קצת תשובות. לא?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה