אלקטרו-רוק, מבחינתי, זה מה שקורה שנוצר השילוב הזה בין העצמה והחיות של הרוק, לבין התזזתיות, הצלילים החודרים, והקרחנה באופן כללי של העולם האלקטרוני. כשהגיטרה מנסרת את המח, אם בא לכם להתפייט..
המסה הקריטית שייסדה את הסגנון הזה הגיע מהאבות המייסדים, הצמד, Daft Punk (פרחח שוטה ע"פ המתרגם של גוגל), ומהבנים המייסדים, הצמד Justice, ששניהם, או אם תרצו ארבעתם, הם צרפתים אוכלי באגט גאים. (גאים במובן של להתגאות במאכל הלאומי שלך.. ולא במובן של לרצות לעשות בו שימוש מלבד לאכול אותו).
אז מפני שיבה תקום לרקוד, והדרת את פניהם של דאפט פאנק, במקרה זה, הקשישים מבין האבות, ולכן נתחיל איתם.
אני משוכנע שחלק גדול מכם שאולים את עצמכם, למה נראה לו שאני לא מכיר את דאפט פאנק?! ואתם צודקים.. הרי הפרחחים הם פריט חובה בכל בית שנושא על דגלו את סמל המוזיקה הטובה. אני מאמין שאוכל בהמשך למצוא מקום כאן גם למיטיבי הלכת שביניכם..
ולחלק שלכם שבכלל לא קרא את הפסקה הקודמת, דאפט פאנק הם כנראה הלהקה שאתם הכי מכירים מבלי לדעת שאתם מכירים. למה? כי הם כנראה הלהקה הכי מסומפלת ביקום. כמו שהקטע הבא יהיה לכם בוודאי מוכר מהסמפל של Kanye West.
או הקטע הזה משימוש שעשה בו Busta’ Rhymes
דאפט פאנק לקחו את הדיסקו, סגנון נכחד על פי כל הדעות, ונתנו לו אופי רוקיסטי. בכך בעצם היו מהראשונים שיצרו את הגשר בין רחבת הריקודים לילדי הרוק הממורמרים, הזועמים והאבלים על מותו של קורט קוביין..
חפשו ביו טיוב:
- Daft Punk - Around The World עם הקליפ הסופר מגניב בבימויו של מישל גונדרי.
- Daft Punk- One More Time
- Daft Punk- Da Funk שאת הקליפ שלו את בוודאי זוכרים אי שם מהילדות בזכות הכלב ההזוי עם הבום בוקס
למיטיבי לכת:
בשנת 2007 הוציאו הצמד אלבום הופעה בשם Alive, ואני לא יודע אם ניחשתם או לא, אבל מסתבר שהם מדהימים בהופעה!! בכל אחד מהקטעים בהופעה הם לקחו צמד שירים או יותר, ועשו ביניהם מיקס מרטיט איברים.
ובנימה אישית
הפעם הראשונה ששמעתי את האלבום המדהים הזה הייתה ששכבתי מרוח מעודף עישון של חומר שלא הוסמכתי להתמודד איתו, על מכסה המנוע של הרכב ממנו יצאו הצלילים הקסומים הללו. למרבה הפתעתי, גם השמיעה הצלולה הבאה של האלבום לא הורידה אפילו בטיפה מהעוצמה שלו. בקיצור, מומלץ בטירוף, מסטולים או לא!
ונמשיך הלאה..
צרפתי חכם אמר פעם: צדק צדק תרדוף, ומג'סטיס ג'סטיס תקבל בראש!
אז כן, לאלו מכם שטרם מיודדים עם הצמד החורק, שורט ומשפד אוזניים הזה, ג'סטיס הם כנראה הלהקה הכי מקרחנת שתכירו. צמד הצרפתים הללו, לקח את מה שדאפט פאנק עשו, שאב ממנו את כל הקלילות המגניבה והחליף אותה בעוצמה טהורה, לקח את צלילי הדיסקו הנעימים והחליף אותם בסאונד האלקטרוני הכי חריף שידע הרוק מאז הפרודיג'י. בקיצור, לקח נושא תמים, עשה אותו רוצח.
אלא מכם שמכירים את הפלטה החשמלית הלוהטת הזו שהיא ג'סטיס, כנראה הכירו אותה מהלהיט הבא, שבילה זמן רב בגלגלצ וכנראה שיסתור את כל מה שניסיתי לבנות, בדרמטיות מוגזמת, בפסקה הקודמת.
אם כן, להיט הרחבות הזה כאן למעלה, הוא רק פנינה אחת מתוך ה-12 שמרכיבות את אלבום הבכורה המופתי שהוציאו ג'סטיס בשנת 2007 הנושא את השם, טוב לא בדיוק שם, †. אם תרצו דרך יותר קונבנציונאלית לכנות אותו, השתמשו בשם- Cross.
ואם אתם מחפשים את העוצמה האלקטרונית הטהורה הזו שתיארתי כאן, תרגישו חופשי לבחור באקראי כל טראק באלבום הזה. או נגיד ללחוץ פליי על הווידאו הבא:
נכון לעכשיו, יותר משלוש שנים ליציאתו, זהו אלבום האולפן היחידי של הצמד. אך גם להם, כמו לאבותיהם דאפט פאנק, יש בנוסף עוד אלבום הופעה. גם הוא, נישתם נכון שוב, אדיר! והוא נושא את השם המחוכם-
A Cross The Universe.
הנה עוד להיט של הצמד בשיתוף עם הדי.ג'י Simian ואת השאר כבר תחפשו בעצמך ביו טיוב או שלל אתרי הורדה בלתי חוקיים שכאלה..
חפשו ביו טיוב:
או כל דבר אחר שתמצאו בעצם, כי הם כולם אדירים..
ובנימה אישית
האלבום הזה שימש כדיסק הג'וגינג שלי במשך הרבה זמן.. אנרגיה טהורה.
הלהקה המשפיעה השלישית שחתומה על הסגנון הזה היא LCD Soundsystem, הזכורים לטובה מהופעתם המטמטמת, כאן בארץ הקודש בקיץ האחרון.
בניגוד לעמיתיהם הצרפתים, אל סי הם לא אלקטרו/דיסקו רוק בצורתו הטהורה. אה כן, והם גם לא צרפתים..
שלישיית החלאות הצפון אמריקאיות האלו (ניו יורק, אם תרצו לדייק) , שמונהגים ע"י ג'יימס מרפי הבלתי נדלה, הרבה יותר קרובים לרוק הקונבנציונאלי מאשר למוזיקה האלקטרונית.
אז למה בעצם לציין אותם כאן? בעיקר בגלל שהמוזיקה שלהם יכולה להתפרש פעמים רבות בתור מוזיקת ריקודים מן המניין.
מערכת השמע אל סי די, מתפארים בשירים ארוכים, חלק לא מבוטל מהם משתרעים לאורך למעלה מ-7 דקות וכמובן שגם הם, כמו עמיתיהם הצרפתים, אלופים במציאת הצליל האלקטרוני הכי מגניב ברגע הכי נכון!
בשירי האל סי די יש ניסיון להכניס את השומע לאווירה כללית של נתינה בראש, בניגוד לפשוט לתת לו בית, פזמון, ועוד בית ועוד פזמון. ואם בפוסט הראשון ציינתי שבמוזיקה טובה צריך קצת להשקיע, אז בשביל להיכנס לאווירה הכללית הזו שאל סי די מייצרים הזאת צריך קצת להשקיע.. מה זה להשקיע?
בואו נגיד, במקום רק ללחוץ פליי על איזה וידאו כאן, להקשיב דקה וחצי ולחרוץ את גורלם, הייתי ממליץ לכם לטעון את נגן המוזיקה שלכם באיזה אלבום של החבורה, כל אחד מהשלושה יעשה את העבודה, ובפעם הבאה שתזדמנו לאיזו הליכה/נסיעה באוטובוס, שימו פליי ותנו לטראקים לזרום. אני מבטיח לכם, שאיפה שהוא שם באמצע הרצועה השניה תמצאו את עצמכם עמוק בקצב המכונה המדבק שהחברה האלה יודעים לעשות כל כך טוב!
השיר שפותח את אלבומם השני של הלהקה ונושא את השם Get Innocuous (תהפך ללא מזיק- גוגל):
אני חושב שהשיר הוא דוגמה מופתית לאיך לבנות קצב ואווירה בצורה כל כך פשוטה אך יחד עם זאת כל כך לעניין...
והנה ג'יימס מרפי מספר לנו על איך הוא מאבד את הקצה לכל מיני פישרים צעירים, כאשר הוא בעצם היה שם לאורך כל הזמן!
הלהקה המשפיעה השלישית שחתומה על הסגנון הזה היא LCD Soundsystem, הזכורים לטובה מהופעתם המטמטמת, כאן בארץ הקודש בקיץ האחרון.
בניגוד לעמיתיהם הצרפתים, אל סי הם לא אלקטרו/דיסקו רוק בצורתו הטהורה. אה כן, והם גם לא צרפתים..
שלישיית החלאות הצפון אמריקאיות האלו (ניו יורק, אם תרצו לדייק) , שמונהגים ע"י ג'יימס מרפי הבלתי נדלה, הרבה יותר קרובים לרוק הקונבנציונאלי מאשר למוזיקה האלקטרונית.
אז למה בעצם לציין אותם כאן? בעיקר בגלל שהמוזיקה שלהם יכולה להתפרש פעמים רבות בתור מוזיקת ריקודים מן המניין.
מערכת השמע אל סי די, מתפארים בשירים ארוכים, חלק לא מבוטל מהם משתרעים לאורך למעלה מ-7 דקות וכמובן שגם הם, כמו עמיתיהם הצרפתים, אלופים במציאת הצליל האלקטרוני הכי מגניב ברגע הכי נכון!
בשירי האל סי די יש ניסיון להכניס את השומע לאווירה כללית של נתינה בראש, בניגוד לפשוט לתת לו בית, פזמון, ועוד בית ועוד פזמון. ואם בפוסט הראשון ציינתי שבמוזיקה טובה צריך קצת להשקיע, אז בשביל להיכנס לאווירה הכללית הזו שאל סי די מייצרים הזאת צריך קצת להשקיע.. מה זה להשקיע?
בואו נגיד, במקום רק ללחוץ פליי על איזה וידאו כאן, להקשיב דקה וחצי ולחרוץ את גורלם, הייתי ממליץ לכם לטעון את נגן המוזיקה שלכם באיזה אלבום של החבורה, כל אחד מהשלושה יעשה את העבודה, ובפעם הבאה שתזדמנו לאיזו הליכה/נסיעה באוטובוס, שימו פליי ותנו לטראקים לזרום. אני מבטיח לכם, שאיפה שהוא שם באמצע הרצועה השניה תמצאו את עצמכם עמוק בקצב המכונה המדבק שהחברה האלה יודעים לעשות כל כך טוב!
השיר שפותח את אלבומם השני של הלהקה ונושא את השם Get Innocuous (תהפך ללא מזיק- גוגל):
אני חושב שהשיר הוא דוגמה מופתית לאיך לבנות קצב ואווירה בצורה כל כך פשוטה אך יחד עם זאת כל כך לעניין...
והנה ג'יימס מרפי מספר לנו על איך הוא מאבד את הקצה לכל מיני פישרים צעירים, כאשר הוא בעצם היה שם לאורך כל הזמן!
חפשו ביו טיוב:
- LCD Soundsystem- Dance Yrself Clean
- LCD Soundsystem- North American Scum
- LCD Soundsystem- Daft Punk is Playing at My House
ובנימה אישית- ללא ספק הלהקה האהובה עלי מבין השלוש המוזכרות לעיל. לטעמי, היצירה שלהם הרבה יותר רחבה ולכן דורשת קצת יותר התעמקות, אבל שווה כל רגע!
ובנימה ישראלית, השיר Losing My Edge זכה לגרסת כיסוי כחול לבן באדיבות קוואמי והחלבות. חמוד פלוס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה