טולסטוי פותח את ספרו "אנה קרנינה" במשפט: "כל המשפחות המאושרות הן דומות. המשפחות האומללות, אומללות כל אחת בדרכה". חשבתי על המשפט הזה בעודי ניגש לכתוב עוד ביקורת אלבום לא חיובית במיוחד. למה רוב הביקורות שאני כותב כאן הן שליליות? הרי יש המון אלבומים מעולים שאני שומע כל הזמן! למה אני לא כותב עליהם??
ולטולסטוי התשובה, כל האלבומים הטובים הם דומים. האלבומים הרעים, רעים כל אחד בדרכו. חוץ מזה שביקורת ארסית היא תמיד יותר כיפית לכתיבה!
בדומה לאתר "כבר תקפו?" שעלה בסמוך לדיבורי התקיפה בסוריה, האתר has it leaked? משרת פונקציה פשוטה מאוד שעונה על השאלה האם אלבום מסויים כבר דלף לרשת. התשובה לגבי Mathangi, אלבומה הרביעי של M.I.A היא..... כן!
M.I.A היא סוג של גיבורת ילדות מבחינתי, בלי צחוק. כבר שפכתי עליה לא מעט מילים כאן.
עם כל הכבוד (הרב) לאמניותת כג'ניס ג'ופלין, או פטי סמית', M.I.A היא בלי צל של ספק הבחורה הכי מגניבה שאי פעם עשתה כאן מוזיקה. עד כמה היא מגניבה? השם שלה הוא פאקינג ראשי תיבות!!
M.I.A פרצה לעולם בשנת 2005 עם אלבום הבכורה (שנקרא על שם אביה) Arular, בו היא הכתה בעולם שפשוט לא ידע איך לאכול את הלהיטים האלקטרונים שלה, שלוו בביטים חדים וטריים, שלוו בטקסטים נוקבים על החיים בתור פליט סרי לנקי באנגליה. ב-2007, כשלכולם היה ברור שהיא לא תצליח להתעלות על אלבום הבכורה המעולה, ענתה M.I.A למבקרים עם האלבום (שנקרא על שם אמה) Kala שנבחר באותה שנה לאלבום השנה של המגזין Rolling Stone, ובצדק.. הוא מעולה.לאלבומה הרביעי מרשה M.I.A לקרוא על שם עצמה, Mathangi, או בשמה המלא Mathangi Arulpragasm, או மாதங்கி 'மாயா' அருள்பிரகாசம் בטמילית למי שמעוניין (וויקיפדיה נותן, ואני לוקח).
הטענה העיקרית של מבקרים כלפי אלבומים היא שאין בהם שום חידוש, שם התקדמות של האמן. סה"כ טענה לגיטימית, למרות שזה לא הפריע ללהקות כמו ארקטיק מאנקיז או פראנצ פרדיננד לעשות בדיוק את אותו הדבר המעולה שוב ושוב. הטענה שלי כלפי האלבום האחרון של M.I.A היא שהוא גם נשמע בדיוק אותו דבר כמו מה שהיא הוציאה לפני 6 ו-8 שנים (שנות דור במונחים מוזיקאליים!) וגם שזה נשמע הרבה פחות טוב!
רוב האלבום מרגיש כאילו M.I.A מנסה לפצות על חוסר בניצוץ מוזיקאלי בשירים שמתאמצים ממש ממש חזק להיות אנדרגראונד. כמו הדבר הזה, שמעלה את השאלה: מה זה?!
ולטולסטוי התשובה, כל האלבומים הטובים הם דומים. האלבומים הרעים, רעים כל אחד בדרכו. חוץ מזה שביקורת ארסית היא תמיד יותר כיפית לכתיבה!
בדומה לאתר "כבר תקפו?" שעלה בסמוך לדיבורי התקיפה בסוריה, האתר has it leaked? משרת פונקציה פשוטה מאוד שעונה על השאלה האם אלבום מסויים כבר דלף לרשת. התשובה לגבי Mathangi, אלבומה הרביעי של M.I.A היא..... כן!
M.I.A היא סוג של גיבורת ילדות מבחינתי, בלי צחוק. כבר שפכתי עליה לא מעט מילים כאן.
עם כל הכבוד (הרב) לאמניותת כג'ניס ג'ופלין, או פטי סמית', M.I.A היא בלי צל של ספק הבחורה הכי מגניבה שאי פעם עשתה כאן מוזיקה. עד כמה היא מגניבה? השם שלה הוא פאקינג ראשי תיבות!!
M.I.A פרצה לעולם בשנת 2005 עם אלבום הבכורה (שנקרא על שם אביה) Arular, בו היא הכתה בעולם שפשוט לא ידע איך לאכול את הלהיטים האלקטרונים שלה, שלוו בביטים חדים וטריים, שלוו בטקסטים נוקבים על החיים בתור פליט סרי לנקי באנגליה. ב-2007, כשלכולם היה ברור שהיא לא תצליח להתעלות על אלבום הבכורה המעולה, ענתה M.I.A למבקרים עם האלבום (שנקרא על שם אמה) Kala שנבחר באותה שנה לאלבום השנה של המגזין Rolling Stone, ובצדק.. הוא מעולה.לאלבומה הרביעי מרשה M.I.A לקרוא על שם עצמה, Mathangi, או בשמה המלא Mathangi Arulpragasm, או மாதங்கி 'மாயா' அருள்பிரகாசம் בטמילית למי שמעוניין (וויקיפדיה נותן, ואני לוקח).
הטענה העיקרית של מבקרים כלפי אלבומים היא שאין בהם שום חידוש, שם התקדמות של האמן. סה"כ טענה לגיטימית, למרות שזה לא הפריע ללהקות כמו ארקטיק מאנקיז או פראנצ פרדיננד לעשות בדיוק את אותו הדבר המעולה שוב ושוב. הטענה שלי כלפי האלבום האחרון של M.I.A היא שהוא גם נשמע בדיוק אותו דבר כמו מה שהיא הוציאה לפני 6 ו-8 שנים (שנות דור במונחים מוזיקאליים!) וגם שזה נשמע הרבה פחות טוב!
רוב האלבום מרגיש כאילו M.I.A מנסה לפצות על חוסר בניצוץ מוזיקאלי בשירים שמתאמצים ממש ממש חזק להיות אנדרגראונד. כמו הדבר הזה, שמעלה את השאלה: מה זה?!
ברגעים מסויימים השירים כל כך מחתרתיים וכל כך-In your face, שהם מצליחים לטשטש את זה שהם נטולי שיאים ודי משעממים. זה מספיק כדי להחזיק להיט ביו-טיוב, אבל לא אלבום שלם. האלבום שופע בהפקה מזרחית שמספקת כמה רגעים די מוצלחים כמו YALLA או שיר הנושא Mathangi שהוא בגדול רשימת מכולת נותנת בראש של אזורים מוכי חולי ומלחמה.
קשה להאשים את M.I.A... להישאר רלוונטי על פני קרוב ל-10 שנים בימינו, כשכל ינוקא מחוצ'קן שיושב כל היום בבית עם אורגן ומחשב יכול להוציא טראק שיסחרר את הבלוגוספירה, זה ממש לא קל. וכשאתה אמן שלהיות פורץ דרך זה הקטע שלו, כמו M.I.A, זה עוד יותר קשה. וזה אפילו עוד יותר קשה כשאתה צריך לטפל בילד בן 4 בזמן שאתה מנסה לפרוץ דרך בין כל אותם ינוקות.
ואולי M.I.A כבר לא ממש רלוונטית, אבל את זה שהיא הבחורה הכי מגניבה שמסתובבת שם בחוץ עדיין אי אפשר לקחת ממנה. נשאיר אתכם עם Attention, אחד הביטים היותר מגניבים מהאלבום. תפתחו ביו-טיוב, כי VEVO נבלות...
ואולי M.I.A כבר לא ממש רלוונטית, אבל את זה שהיא הבחורה הכי מגניבה שמסתובבת שם בחוץ עדיין אי אפשר לקחת ממנה. נשאיר אתכם עם Attention, אחד הביטים היותר מגניבים מהאלבום. תפתחו ביו-טיוב, כי VEVO נבלות...
